עזבון המנוח מוצטפא מוניב סרסור ואח' נ' מ"י-משרד הבטחון

החלטה

בפניי בקשה למחיקת התביעה בשל אי המצאת תצהיר גילוי מסמכים ותשובות מלאות לשאלונים, בהתאם להחלטתי מיום 21.9.2010.

טענות המבקשת :

1.המבקשת טוענת כי לאחר כ- 4 שנים מיום הגשת התביעה העבירו התובעים תשובות חסרות וחלקיות לשאלון ואף לא העבירו תצהיר גילוי מסמכים, זאת, למרות בקשותיה הקודמות בענין זה ולמרות שבישיבת ביהמ"ש מיום 28.3.2010 נקבע, בין היתר, כי על ב"כ התובעים להעביר תשובות מלאות, מאושרות על ידי עו"ד ולמרות שביום 28.7.2010 ניתנה החלטה נוספת, בה ניתנת למשיבים הזדמנות אחרונה להגשת תצהירים.

לטענת המבקשת התצהירים הועברו אליה רק ביום 20.10.2010, קרי, כשבעה חודשים לאחר מכן אולם הם אינם מאומתים כדין (על ידי עורך דין ממשרדו של ב"כ התובעים לאחר אישור טלפוני עם כל אחד ואחד מהתצהירים) וכאמור – גם לא התקבל תצהיר גילוי מסמכים כדין.

לפיכך עותרת המבקשת למחיקת כתב התביעה.

טענות המשיבים :

2.לענין אי המצאת תצהיר גילוי מסמכים טוען ב"כ המשיבים כי די בכך שבנוסף לתצהירי עדות ראשית הוגש על ידו גם תיק מוצגים.

לעניין תצהירי תשובות לשאלון, נטען, כי הם נגבו באמצעות הטלפון על ידי עורכת דין העובדת במשרדו של בא כוחם ולאחר התשובות ציינה לגבי כל משיב ומשיב כי היא בעצמה גבתה את התשובות מאותו משיב תוך ציון תאריך גביית התשובות.

לענין תצהירי עדויות ראשיות נטען שהם גם אומתו על ידי עו"ד מקומי מעזה ויש להדגיש כי המדובר בעו"ד המוכר היטב לנתבעת.

דיון והכרעה:

3.אומר, ראשית, כי אינני רואה מקום להתייחס לבקשה בכל הנוגע לתשובות לשאלון, מאחר שלא פורט בה אילו שאלות לא נענו או לא נענו במלואן ואף לא צורפו התשובות. אציין שמתגובת ב"כ התובעים עולה שתצהירי התשובות לשאלון אומתו, באמצעות הטלפון, ע"י עורכת דין ממשרדו.

4.לענין אימות התצהירים ואי המצאת תצהיר גילוי מסמכים –

תביעה זו הוגשה בשנת 2006 וטרם החלה להתברר, בעיקר בשל מחדלי התובעים. אמנם, הקושי המובנה במצב בו התובעים נמצאים בשטח עזה, הינו קושי רב, אולם במהלך הדיונים בתיק זה הוצעו לב"כ התובעים דרכים שונות לפתרון בעיה זו ע"י הגשת תצהירים אשר תכנם יאומת על ידו באמצעות הטלפון או האינטרנט.

בסופו של דבר, לאחר ארכות רבות ולאחר מספר החלטות, הוגשו תצהירים שלא אומתו כאמור, אלא "אושרו" על ידי עו"ד אבראהים צוראני, שהינו עורך דין מוסמך במערכת המשפט הפלסטינית שמעניק סיוע משפטי בתחום זכויות האדם לתושבים פלסטיניים, במסגרת עבודתו במרכז הפלסטיני לזכויות האדם בעזה.

אמנם, אין זה אימות באחת הדרכים שהוצעו על ידי, אולם בנסיבות הענין לא הייתי רואה רק משום כך, למחוק את התביעה או להטיל סנקציה כלשהי על התובעים. זאת, מאחר שגרסאות התובעים מופיעות בתצהירים, כך שהנתבעת יודעת מהי גרסת התובעים ובפני אילו עובדות וטענות עליה להתגונן, כך שלא נפגעות, מהותית, זכויותיה ואפשרותה לנהל את ההליך המשפטי ולהכין הגנתה "ללא הפתעות", כלשונה. לכן, לא הייתי רואה באופן בו אושרו תצהירי העדויות הראשיות משום עילה מספקת למחיקת כתב התביעה, שהינו סעד קיצוני אשר ביהמ"ש לא ימהר לעשות בו שימוש.

5.שונה המצב בנוגע לתצהיר גילוי מסמכים. בתגובת ב"כ התובעים לא מצאתי כל נימוק ראוי לאי המצאת תצהיר גילוי מסמכים. בטענה לפיה הוגשו תצהירי עדויות ראשיות, אליהם צורפו מסמכים, אין ולא כלום, שכן מטרתו של המצאת תצהיר גילוי מסמכים הינה שונה.

התובע בוחר אילו מסמכים לצרף לתביעתו ולתצהיריו ואין עליו חובה לצרף את כל המסמכים שברשותו (למעט מסמכים מהותיים או מסמכים אשר אי צירופם יהווה הטעייה של ביהמ"ש או של הצד האחר). לעומת זאת – בתצהיר גילוי מסמכים מחוייב התובע להצהיר מהם כל המסמכים המצויים ברשותו – גם כאלה שאינם מצורפים לתובענה או לתצהיריו, וכן חייב הוא לפרט מהם המסמכים המצויים בשליטתו ולהצהיר כי:

"לפי מיטב ידיעתי ואמונתי לאחר חקירה ודרישה שעשיתי אין - ומעולם לא היו - בחזקתי או בשליטתי, או בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמי, כל תעודה, חשבון, פנקס חשבונות, שובר, קבלה, תזכיר, כתב או העתק או תמצית של מסמך כזה, וכל מסמך אחר, הנוגע לענינים השנויים במחלוקת במשפט זה, פרט למסמכים שפרטתי לעיל".

חשיבותה של הצהרה זו רבה, במיוחד כאשר מתגלה שצד למשפט בחר להעלים מסמכים רלבנטיים מהצד האחר. כאמור, לא מצאתי בתגובת ב"כ התובעים כל נימוק לאי המצאת תצהיר גילוי מסמכים כדין.